על הנייר מדברים על גינון, בשטח ממשיכים לרסס

בעתלית נעשה בשנים האחרונות שימוש חוזר בריסוס כפתרון תחזוקה, במקום גינון מתוכנן ומטופח. ריסוס הוא פתרון מהיר ונוח לביצוע, אך אנשי מקצוע בתחום הסביבה והגינון מצביעים על כך ששימוש חוזר בו פוגע באיכות התחזוקה וביכולת לטפח שטחים לאורך זמן. כשפעולות כאלה נעשות במרחב ציבורי שנמצא בשימוש יומיומי של תושבים, השאלה איננה אסתטית בלבד, אלא נוגעת לאופן ניהולו של המרחב. כשהן נעשות בסביבת בתי ספר, נשאלת השאלה עד היכן אפשר למתוח את הקו האדום.

הקרקע מספרת סיפור אחר

בשטח זה נראה פשוט יותר: צמחייה נעקרת, הקרקע נשארת חשופה, ולעיתים נשתלים צמחים שמחזיקים זמן קצר ונעלמים. במקום טיפול שמתקדם יחד עם הסביבה, חוזרים שוב ושוב לאותן פעולות תחזוקה מהירות.

התוצאה היא לופ תחזוקתי שלא משפר את המרחב, אלא משאיר אותו חשוף ודורש טיפול חוזר.

המדיניות קיימת, הביצוע פחות

ועדת איכות הסביבה של עתלית, שבה חברים אנשי מקצוע מתחום האקולוגיה והגינון, קידמה תפיסה של גינון בר־קיימא והציגה אותה לוועד המקומי. לאחר שנשמעו טענות תקציביות, גובש מסמך עקרונות שאושר, ובו הוגדרה בין היתר העדפה למינים מקומיים, לצמחייה רב־שנתית ולהימנעות מריסוסים ככל שניתן.

בפועל, לפי תצפיות ותיעוד מהשטח, ההנחיות אינן מיושמות באופן עקבי. בוצעו ריסוסים גם באזורים רגישים, ונעשו פעולות נטיעה ועקירה שאינן תואמות את מסמך העקרונות.

בלי פיקוח צמוד, הריסוס מנצח

הפיקוח על עבודות הגינון מתבצע במסגרת מערך התחזוקה, שאמור לוודא שהקבלנים פועלים בהתאם להנחיות. לטענת מיכל מולד, חברת וועד וחברה בוועדה לאיכות הסביבה, כאשר הפיקוח בשטח אינו עקבי, הקבלנים פועלים לפי מה שנוח ומהיר לביצוע.

ריסוס אינו דורש תכנון, התאמה לשטח או מעקב. גינון מקצועי, לעומת זאת, מחייב ניהול, נוכחות מקצועית ופיקוח שוטף. בהיעדר אלה, גם מסמכים והנחיות שאושרו אינם מתורגמים לשינוי אמיתי בשטח.

ריסוס ליד ילדים הוא קו אדום

קיימת הסכמה מקצועית רחבה כי בסביבת מוסדות חינוך, גני ילדים ושבילי הליכה של ילדים יש לנקוט זהירות מוגברת בכל הנוגע לשימוש בחומרי הדברה. מדובר בעקרון זהירות בסיסי בניהול מרחב ציבורי.

במקרה של בית הספר גלי עתלית, קיים תיעוד מצולם של עובד גינון המבצע ריסוס בסמוך לגדר המוסד. בנוסף, לפי תיעוד ועדויות מהשטח, ריסוסים בוצעו בסמיכות לאזורים רגישים יותר מפעם אחת. מקרים אלה מעלים שאלות בנוגע לשיקול הדעת ולרמת הפיקוח במקומות שבהם ילדים עוברים מדי יום.

לא רק עשבים נפגעים

זה לא נעצר בעשבייה. גם יוזמות סביבתיות שנועדו לשפר את המרחב נפגעות בדרך. פרויקטים שנשתלו מתוך חשיבה סביבתית טופלו כמו כל שטח אחר, בלי הבחנה ובלי בדיקה אם מדובר באזור שדורש יחס שונה. כך למשל, בשנה שעברה בוצע ״בטעות״ ריסוס גם ביער האקלים החדש, ובעקבות כך הוועדה לאיכות הסביבה פעלה נמרצות כדי שזה לא יקרה שוב.

מקרה נוסף הוא אב הזית המקומי. מדובר בממצא טבעי בעל ערך מחקרי, שנבחן על ידי גורמים מקצועיים. בשכונת האנפה נשתלו עצי זית צעירים שעלולים היו לפגוע בגנטיקה של העץ. לאחר פנייה של ועדת איכות הסביבה, העצים נעקרו והועברו למקום אחר.

בסוף, זו שאלה של ניהול

גינון ציבורי אינו נושא שולי. הוא משקף את אופן קבלת ההחלטות, את רמת הפיקוח, ואת החיבור בין מדיניות לביצוע בפועל. על רקע זה, כניסתו של מנכ״ל חדש, גם אם זמני, היא נקודת מבחן תפעולית.

בסוף, זו לא שאלה של כוונות אלא של ביצוע. או שמנהלים את השטח עם פיקוח, תכנון והקשבה למקצוע, או שממשיכים בקיצור הדרך. הקרקע כבר מראה לאן זה הולך.

התמונה המצורפת בגוף המאמר נלקחה מתוך סרטון שנשלח למערכת המגזין.