בשורה לתושבי עתלית: הוועד הצליח סוף סוף להזיז משהו. את היו"ר.

חדשות טובות לתושבי עתלית. אחרי שנים של תלונות על תשתיות, כבישים, מדרכות וניקיון, נדמה שסוף סוף נמצאה ביישוב בעיה שאפשר לטפל בה במהירות ובנחישות: יו"ר הוועד.

למען האמת, מדובר בתחום שבו עתלית כבר צברה מומחיות מרשימה. בעוד שיישובים אחרים משקיעים שנים בפיתוח תשתיות ובבניית תוכניות עבודה, אצלנו התפתחה מסורת מקומית קצת אחרת: מחליפים את מי שאמור להוביל אותן.

בלי להמתין לתקציבים, בלי עבודות תשתית ובלי הפרעה מיותרת לתנועה. תהליך יעיל, מהיר וידידותי לסביבה. אפילו את הכיסא אפשר למחזר.

שלושה הודחו, הרביעי מתבקש לא להתרווח

ביולי 2019 הודח דוידי אלפסי מראשות ועד עתלית. במקומו נבחר ערן וקנין, שהחזיק בתפקיד כחצי שנה, עד שגם כהונתו הסתיימה במרץ 2020 בעקבות מהלך להדחתו. משה וקנין נבחר במקומו.

כבר אז דיווח העיתון "חדשות עתלית וחוף הכרמל" על בחירת יו"ר שלישי באותה קדנציה, תחת הכותרת "שאלה של יציבות".

מאז חלפו יותר משש שנים. נראה שהשאלה עדיין נמצאת בטיפול.

בהמשך כיהן בראשות הוועד גם ישראל שורק. בשנת 2025 הוחלף משה בן סימון בעקבות מאבק פוליטי, ואיתי שפרן נכנס לתפקיד.

כעת גם שפרן עומד בפני ניסיון הדחה, שצפוי להגיע להכרעה ביום רביעי.

אם המהלך יושלם, יהיה זה סבב רביעי של החלפת יו"ר בעקבות הדחה או לחץ פוליטי מאז 2019. לא כל המקרים היו הדחות פורמליות, אך התחלופה עצמה בהחלט מעוררת שאלות.

בקצב הזה, כדאי לשקול להחליף באתר הוועד את שם היו"ר בשלט מתחלף. אפשר אפילו להשאיר מקום לחמישה שמות, שיהיה גם לשנה הבאה.

הפעם שדרגו את המשחק

אלא שהפעם, על פי מידע שהגיע לפלמינגו מגורמים מקומיים, משחק הכיסאות עשוי להיות מורכב יותר מהחלפה פשוטה של היושב בראש.

במרכז המידע נמצאים שלושה שמות: שירן סרור בן דוד, דיוויד הארט ואיציק טוויק.

לפי הדברים שנמסרו למערכת, בתקופה קצובה, שירן התפטרה מחברותה בוועד. דיוויד הארט, שכיהן במליאת המועצה האזורית חוף הכרמל והופיע לפני איציק טוויק ברשימת המועמדים הרלוונטית, התפטר בעצמו מתפקידו במליאה. על פי אותו מקור מידע, הוא התפטר מהמליאה כדי שיוכל להיכנס לוועד במקומה של שירן במקום איציק טוויק שהיה אמור להיכנס לתפקיד.

עד כאן, לכאורה, חילופי תפקידים במסגרת המנגנון החוקי.

אלא שגורמים מקומיים טוענים שהעיתוי לא היה מקרי. לדבריהם, המהלך נועד למנוע את כניסתו של איציק טוויק, המזוהה כתומך בשפרן, ובכך לסייע בגיבוש הרוב הדרוש להדחת היו"ר.

אותם גורמים אף מעלים טענות לתיאום מוקדם ולמניעים אישיים.

דרוש יו"ר. נא לציין זמינות

שמה של רחלי זמרי, חברת הוועד, עולה כמועמדת אפשרית להחליף את שפרן. למערכת הגיע גם מידע על אפשרות למינוי סגנים שיחלקו ביניהם תחומי אחריות, ואף על אפשרות לרוטציה עתידית בראשות הוועד.

ייתכן שמדובר ברעיונות בלבד, ייתכן שאין מאחוריהם כל הסכמה, אבל דווקא לנוכח ההיסטוריה המקומית ראוי שהתושבים יקבלו תשובות ברורות.

מי ינהל את הוועד בפועל? כמה זמן יוכל יו"ר חדש להקדיש לתפקיד? מי יהיה אחראי לקידום תוכניות העבודה? ואם מתוכננת רוטציה, האם כבר אפשר להוסיף אותה ללוח האירועים של היישוב, לצד חוגי הילדים ואיסוף הגזם?

חלוקת סמכויות אינה בהכרח בעיה כיוון שגם רוטציה יכולה להיות הסדר לגיטימי. אבל אחרי שנים של חילופי הנהגה, קצת רציפות ניהולית לא תזיק.

בינתיים, הבורות שומרים על יציבות

הפלמינגו כבר תיעד בהרחבה את מצבו של רחוב הבנים: כביש משובש, מדרכות חסרות, בעיות ניקוז ותאורה לקויה. ברחובות נוספים תועדו בעיות נגישות והולכי רגל שנאלצים לחלוק את הכביש עם מכוניות.

אל אלה מצטרפות תלונות על ניקיון, פינוי אשפה ותחזוקת המרחב הציבורי. נכון, לא כל מפגע נמצא באחריות הישירה של הוועד. חלק ניכר מהסמכויות נמצא בידי המועצה האזורית חוף הכרמל. אלא שמחברי הוועד מצופה לייצג את התושבים, לקדם פתרונות ולדרוש ביצוע גם כאשר האחריות נמצאת אצל גוף אחר.

יש משהו מעורר התפעלות ביכולת לגייס אנשים, לנהל משא ומתן, לבחון רשימות ולהשיג הסכמות פוליטיות בדרך להחלפת יו"ר. דמיינו לרגע שאותה אנרגיה הייתה מושקעת בקידום פתרונות למפגעים שמלווים את התושבים שנים.

אולי אפילו היו מספיקים לסלול מדרכה בין הדחה להדחה.

עצמאות? אולי קודם נצליח לעבוד ביחד

עתלית עוסקת כיום גם בשאלת עתידה המוניציפלי ובאפשרות להיפרדות מהמועצה האזורית. מהלך כזה דורש יציבות, תכנון ארוך טווח, שיתוף פעולה ויכולת לנהל מערכת ציבורית מורכבת.

קצת קשה לדרוש עצמאות שלטונית כשבתוך ההנהגה המקומית מתקשים לייצר שותפות יציבה לאורך זמן. ואולי זו בדיוק השאלה שחברי הוועד צריכים לשאול לפני ההצבעה: מה ישתפר בעתלית ביום שאחרי?

הדחת יו"ר יכולה להיות מוצדקת. אין לאיתי שפרן חסינות מביקורת, וגם את תפקודו צריך לבחון. אבל למי שמבקשים להחליפו צריכה להיות תוכנית טובה יותר, ולא רק מועמד אחר לכיסא.

ביום רביעי ייתכן שבעתלית יירשם עוד ניצחון פוליטי. יהיו ברכות, יהיו אכזבות, ואולי אפילו תפורסם הודעה חגיגית על פתיחת דף חדש.

ביום חמישי בבוקר התושבים יקומו לאותם רחובות. הפחים עדיין יצטרכו להתרוקן, הפנסים להאיר והכבישים להישאר בטוחים.

ואם אכן ייבחר יו"ר חדש, כדאי לו לשמור את ארגז הקרטון שבו הביא את חפציו למשרד. לא בגלל שאנחנו מאחלים לו להיכשל, פשוט חבל לקנות חדש בכל פעם.