בין הון לשלטון: ניגודי העניינים שמרחפים מעל מינויה של לירן אבישר בן חורין

ועדת הכספים של הכנסת היא אחד המקומות שבהם החלטות פוליטיות הופכות לכסף. כאן דנים במסים שישלמו האזרחים, בתקציבים שיועברו למשרדי הממשלה ובהחלטות שעשויות להשפיע על ענפים שלמים במשק. מי שעומד בראש הוועדה אינו רק מנהל את הישיבות. הוא משפיע גם על סדר היום, על קצב הדיונים ועל הנושאים שיזכו לעדיפות.

לתפקיד הזה מיועדת כעת חברת הכנסת לירן אבישר בן חורין, ממפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד. אם יושלם המינוי, היא תהיה האישה הראשונה בתולדות הכנסת שתעמוד בראש ועדת הכספים. זהו ציון דרך שראוי לציין, אך לצד ההישג ההיסטורי עולות שאלות הנוגעות לקשרים העסקיים והפוליטיים שסביב המינוי.

את החשש לניגודי העניינים העלה העיתונאי אבישי גרינצייג, הפרשן המשפטי של i24NEWS, שהצביע על רשימת הלקוחות של משרד בן חורין אלכסנדרוביץ', שבו מחזיק בעלה של חברת הכנסת, איתי בן חורין, במחצית מהבעלות.

ברשימה מופיעים בנקים, חברות אשראי, גופי השקעות וחברות מסחריות גדולות. חלקם פועלים בענפים המושפעים מהחלטות ועדת הכספים. בעקבות הפרסומים פנתה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בבקשה לבחון את המינוי ואת החשש לניגודי עניינים.

אלא שככל שמעמיקים בקשרים שסביב בני הזוג, מתברר שהסיפור אינו מסתכם ברשימת לקוחות עסקיים. הוא מגיע גם אל המפלגות, הקמפיינים הפוליטיים והארגונים שהיו בלב המחלוקות הציבוריות בישראל בשנים האחרונות.

מפלגת ימין, קשרים משמאל

נפתלי בנט בנה את הקריירה הפוליטית שלו בימין הישראלי. הוא עמד בראש הבית היהודי וימינה, ובמשך שנים הציג עמדות המזוהות עם המחנה הלאומי. כיום הוא עומד בראש מסגרת פוליטית משותפת עם יאיר לפיד, והשאלה היכן בדיוק ממוקמת מפלגת ביחד על המפה הפוליטית מעסיקה רבים.

לירן אבישר בן חורין אינה דמות שנקלעה במקרה אל המפלגה. היא נמנית עם מייסדיה. בבקשה לרישום מפלגת "בנט 2026", שהוגשה לרשם המפלגות במאי 2025, מופיע שמה במקום הרביעי ברשימת עשרת המייסדים הראשונים. היא הייתה שותפה גם לגיבוש תוכניות העבודה של המפלגה, ובהמשך שובצה במקום גבוה ברשימת ביחד.

כלומר, מדובר באחת הדמויות שהשתתפו בבניית המסגרת הפוליטית של בנט, ולא רק בחברת כנסת שצורפה לרשימה לקראת הבחירות.

אבל דווקא פעילותו של בעלה מספקת הצצה מעניינת נוספת אל המעגלים הפוליטיים שסביב המפלגה.

איתי בן חורין הוא איש אסטרטגיה ותקשורת ותיק, שותף ומנכ"ל משותף במשרד בן חורין אלכסנדרוביץ'. לאורך השנים פעל משרדו לא רק עבור חברות מסחריות, אלא גם עבור מפלגות, מועמדים וארגונים שהשתתפו במאבקים ציבוריים.

בריאיון שפורסם ב־N12 ביולי 2023 סיפר בן חורין על פעילותו בתנועת נוער העבודה ועל עבודת משרדו בקמפיינים של מפלגת העבודה ושל בני גנץ. אלה אינם קשרים שנולדו מפרשנות פוליטית של מתנגדיו. מדובר בפעילות מקצועית מתועדת, שחלקה תוארה בידי בן חורין עצמו.

מאחורי הקמפיינים של אחים לנשק

אחד הקשרים הבולטים של איתי בן חורין הוא לארגון אחים לנשק, שהיה מהארגונים המרכזיים במחאה נגד הרפורמה המשפטית בשנת 2023.

כבר ביולי 2023 דווח כי משרדו מעניק ייעוץ לארגוני מחאה, ובהם אחים לנשק.

בינואר 2024 פורסמה בוואלה שיווק ודיגיטל כתבה על משרדי יחסי הציבור שליוו ארגונים ציבוריים בתקופת המלחמה. לפי הפרסום, משרד בן חורין אלכסנדרוביץ' החל ללוות את אחים לנשק כבר בראשית המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

לאחר מתקפת שבעה באוקטובר המשיך המשרד ללוות את הארגון גם בתקופה שבה הרחיב את פעילותו לסיוע אזרחי ולוגיסטי.

העיתוי חשוב. הקשר בין משרדו של בן חורין לאחים לנשק לא החל בעקבות פעילות הסיוע של הארגון בזמן המלחמה. הוא התקיים כבר בתקופת המחאה הפוליטית שקדמה לה.

כשהפוליטיקה פוגשת את רשימת הלקוחות

במסמך הקמת מפלגתו של בנט מופיע שם נוסף שמחבר בין העולם הפוליטי לעולם העסקי: גדי לסין.

לסין, שכיהן כנשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס בשנים 2009 עד 2018, מופיע במקום החמישי ברשימת מייסדי המפלגה, מיד אחרי לירן אבישר בן חורין.

קבוצת שטראוס מופיעה גם ברשימת הלקוחות של משרד בן חורין אלכסנדרוביץ'.

העובדות האלה יוצרות חפיפה בין מעגלים עסקיים ופוליטיים, אך אינן מוכיחות קשר עסקי פעיל בין לסין למשרד או השפעה כלשהי על המינוי. לסין סיים את תפקידו הניהולי בשטראוס מספר שנים לפני הקמת המפלגה.

ובכל זאת, רשימת הלקוחות של המשרד מעלה שאלות משמעותיות יותר כאשר בוחנים אותה מול סמכויות ועדת הכספים.

על פי הפרסומים ורשימת הלקוחות המוצגת באתר המשרד, בין הגופים שעבדו עם בן חורין אלכסנדרוביץ' נמצאים בנק מזרחי טפחות, כאל, אלטשולר שחם, שטראוס, טבע, פוקס, קבוצת אשטרום, אפריקה ישראל, נת"ע וסולאראדג'.

אין בידינו מידע המאשר שכל החברות הללו הן לקוחות פעילות כיום, או שאיתי בן חורין מטפל אישית בענייניהן.

הבעיה האפשרית אינה בעצם העובדה שמשרד יחסי ציבור מייצג חברות גדולות. זו פעילות עסקית לגיטימית. היא מתעוררת כאשר בן משפחה של בעל המשרד מתמנה לתפקיד ציבורי שבמסגרתו מתקבלות החלטות העשויות להשפיע על אותם גופים.

מי משלם, מי מחליט ומי מושפע?

במהלך 2026 עסקה ועדת הכספים בהחלטות הנוגעות למיסוי הבנקים ולשינויים בשוק ההון. אלה תחומים שבהם פועלים גופים המופיעים ברשימת לקוחות משרדו של בן חורין.

נניח, למשל, שוועדת הכספים נדרשת לדון בהטלת מס נוסף על רווחי הבנקים. בנק מזרחי טפחות, שמופיע ברשימת הלקוחות של משרד בן חורין אלכסנדרוביץ', הוא אחד הגופים שעשויים להיות מושפעים מההחלטה. אם הבנק עדיין לקוח פעיל של המשרד, ייתכן מצב שבו יושבת ראש הוועדה מנהלת דיון הנוגע לאינטרס כלכלי של גוף המקיים קשר עסקי עם בעלה. היא יכולה להשפיע על מועד הדיון, על ניהולו ועל סדר היום.

גם בענף הנדל"ן צפויה לעמוד על הפרק סוגיה כלכלית משמעותית. שיעורי מס הרכישה המוגדלים על דירות להשקעה, שהיו אמורים לפקוע בסוף 2026, הוארכו בעקבות הבחירות עד 10 בפברואר 2027.

החלטה עתידית על הארכת ההסדר או שינויו עשויה להשפיע על שוק הנדל"ן ועל חברות הפועלות בו.

יו"ר ועדת הכספים אינו רק מצביע. הוא גם משפיע על סדר היום של הוועדה, על ניהול הדיונים ועל קידומם. לכן בחינת ניגודי העניינים האפשריים צריכה להתייחס גם לסמכויות האלה.

לצד פעילותו של בעלה, יש להזכיר גם את עבודתה הקודמת של אבישר בן חורין בקיסטון, קרן השקעות הפועלת בתחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה והתקשורת.

לא נמצא מידע פומבי מספק הקובע אם נותרו לה זכויות כלכליות או התחייבויות חוזיות כלפי קיסטון לאחר סיום עבודתה. לכן אין בסיס לקבוע שקיים ניגוד עניינים נמשך בשל העסקתה הקודמת, אך מדובר בזיקה רלוונטית לבחינה.

הסדר ניגוד העניינים שכבר נחתם

הדיון על פעילותו העסקית של איתי בן חורין אינו חדש עבור אשתו. ב־10 ביוני 2020, לקראת מינויה למנכ"לית משרד התקשורת, חתמה לירן אבישר בן חורין על הסדר למניעת ניגוד עניינים.

המסמך הרשמי מתייחס במפורש לפעילותו העסקית של בעלה, המחזיק במחצית מהבעלות במשרד בן חורין אלכסנדרוביץ'. במסגרת ההסדר התחייבה אבישר בן חורין להעביר ליועצת המשפטית של משרד התקשורת רשימות של הלקוחות המהותיים של המשרד ושל הלקוחות שבהם בעלה מטפל אישית. הרשימות נדרשו להתעדכן לפחות אחת לשלושה חודשים.

בנוסף, נקבעו מגבלות על טיפולה בעניינים הנוגעים ללקוחות המהותיים של המשרד וללקוחות שבעלה מטפל בהם אישית, אלא באישור משפטי ובתנאים שייקבעו.

ההסדר התייחס גם להחלטות כלליות שעשויה להיות להן השפעה מהותית על גורמים רלוונטיים.

זהו מסמך בעל משמעות מיוחדת לסיפור הנוכחי. כבר לפני שש שנים זוהה הצורך להסדיר את המפגש בין סמכויותיה הציבוריות של אבישר בן חורין לבין פעילותו העסקית של בעלה.

אלא שכעת היא מיועדת לתפקיד שתחומי עיסוקו רחבים בהרבה. כמנכ"לית משרד התקשורת עסקה בענף מוגדר יחסית. ועדת הכספים, לעומת זאת, דנה במיסוי, בתקציבים ובחקיקה כלכלית המשפיעה על ענפים רבים במשק.

האם גילוי נאות יספיק?

הכנסת עצמה כבר התייחסה בעבר למצבים שבהם יושב ראש ועדה נדרש לנהל דיון הנוגע לאינטרסים של קרוב משפחתו. בהחלטה מספר 62/18, מ־6 בדצמבר 2011, קבעה ועדת האתיקה כי על יושבי ראש ועדות להקפיד במיוחד על הימנעות מניגודי עניינים הנוגעים לקרובי משפחתם.

הוועדה הבהירה כי גילוי נאות אינו בהכרח פתרון מספק, וכי במקרים המתאימים על יושב הראש להימנע מניהול הדיון.

עם זאת, הדין החל על חברי הכנסת שונה מזה החל על מנכ"לי משרדי ממשלה ובעלי תפקידים ברשות המבצעת.

חשוב להבין, קשר עסקי אינו גורם לפסילה אוטומטית מתפקיד ציבורי, והחששות שעלו בפרסומים אינם מוכיחים שאבישר בן חורין פעלה שלא כדין. אבל כאשר מדובר בראשות ועדה בעלת השפעה רחבה כל כך על המשק, יש חשיבות גם לשאלה כיצד יטופלו ניגודי עניינים אפשריים בפועל.

בעקבות הפרסומים פנתה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בבקשה לבחון את המינוי.

בין ההבטחה הציבורית למבחן המעשי

מפלגת ביחד מסרה בתגובה לפרסומים כי לירן אבישר בן חורין תפעל בהתאם לחוק ולכללי המינהל התקין, לרבות בכל הנוגע להסדר ניגוד עניינים, כפי שפעלה בתפקידיה הציבוריים הקודמים.

ההתחייבות הזאת חשובה, אך בשלב זה היא אינה מבהירה אילו מגבלות, אם בכלל, יחולו עליה בניהול דיונים הנוגעים לגופים שיש למשפחתה זיקות עסקיות אליהם.

הקשרים הפוליטיים של איתי בן חורין למפלגת העבודה, לבני גנץ ולאחים לנשק מוסיפים ממד נוסף לסיפור. הם אינם מוכיחים שמפלגת ביחד היא מפלגת שמאל, אבל הם חושפים חלק מהחיבורים המקצועיים והפוליטיים שסביב אחת הדמויות המרכזיות בה.

גם הקשרים העסקיים אינם מוכיחים התנהלות פסולה. עם זאת, הם כבר הצדיקו בעבר הסדר מפורט שנועד למנוע ניגודי עניינים.

כעת, כאשר אבישר בן חורין מיועדת לעמוד בראש ועדת הכספים, המסמך ההוא מקבל משמעות חדשה.

ב־2020 נדרשה להעביר רשימות לקוחות מעודכנות ולהימנע מטיפול בעניינים מסוימים ללא אישור משפטי. שש שנים לאחר מכן, רשימת הלקוחות של משרד בעלה שוב נמצאת במרכז הדיון הציבורי, הפעם מול אחת הוועדות המשפיעות בכנסת.