יש מי שמזהים את בוא החורף לפי ריח הגשם הראשון, יש מי שמוציאים את הפוך מהארון. אבל בעתלית יש גם דרך מקורית יותר לדעת שהעונה התחלפה: נוסעים בערב ברחוב המחתרות ומגלים ששוב כיבו לנו את האור.
במקטע שבין סניף קרפור לפנייה לרחוב הזית, גם הערב תאורת הרחוב שוב אינה פועלת. ככל הידוע לא מדובר ביוזמה לצמצום זיהום האור או בניסוי חדשני שבא לחסוך באנרגיה. פשוט עוד חורף שבו פנסי הרחוב החליטו להשאיר את העבודה לפנסי המכוניות.
לדברי תושבים, זה קורה מדי חורף. לעיתים התאורה חוזרת לפעול בעקבות פניות, לעיתים התקלה נמשכת, אבל איכשהו, כשהעונה מתחלפת, אפשר שוב להוציא את הפנסים מהארון.
הכביש נשאר אותו כביש, רק עכשיו קשה לראות אותו
מי שמכיר את עתלית יודע שרחובות דו־סטריים צרים הם לא בדיוק תופעה נדירה כאן. בהרבה מהם הנהגים כבר רגילים להאט, לעצור ולפנות מקום למכונית שמגיעה ממול. סוג של נימוס מקומי.
גם ברחוב המחתרות נדרשים הנהגים לתמרן במקומות שבהם רוחב הכביש אינו מאפשר מעבר נוח של שתי מכוניות במקביל, שלרוב זה קורה ברוב הרחוב.
כשיש אור יום זה נוהל מוכר, גם אם לא תמיד נוח. אבל בלילה, כשהתאורה אינה פועלת, החוויה מקבלת שדרוג.
בשעות הערב והלילה אפשר לתרגל את אותן מיומנויות בדיוק, רק בתנאי ראות מוגבלים. מי שמחפש אתגרים חדשים בנהיגה לא חייב להרחיק למסלולי שטח. לפעמים מספיק לצאת מהבית אחרי השקיעה.
מעבר חצייה? לא צריך להגזים
כדאי לציין שגם הולכי הרגל זוכים להשתתף בחוויה. לאורך הרחוב מעברי החצייה מעטים מאוד, ובמקומות שבהם אין מעבר מוסדר ונגיש, תושבים נוהגים לחצות את הכביש באמצע הדרך. זו אינה תופעה ייחודית לרחוב המחתרות, אבל בחושך היא נעשית מטרידה הרבה יותר.
הנהגים נדרשים לזהות הולכי רגל בסביבת הכביש, והולכי הרגל צריכים להבחין במכוניות המתקרבות. לכאורה, משימה פשוטה למדי, לפחות כל עוד אפשר לראות.
למרבה המזל, הטכנולוגיה מציעה כיום פתרונות מתקדמים במיוחד: פנסים בטלפונים ניידים, מחזירי אור ואפילו פנסי ראש.
נוהל חורף: מתקשרים, מדווחים, מקווים
אחד הדברים היפים במסורות הוא עצם הידיעה שהן חוזרות על עצמן. יש משהו מנחם במה שמוכר וקבוע. לפי עדויות שהגיעו לפלמינגו, גם הטיפול בתאורת רחוב המחתרות מתנהל במחזוריות מרשימה: האורות כבים, התושבים מדווחים, לפעמים מגיע תיקון, לפעמים הוא מתעכב, וכעבור חורף נוסף אפשר להתחיל את התהליך מחדש.
תושב שפנה בעבר בנושא זה מספר שכבר דיווח על התקלה יותר מפעם אחת. לדבריו, היו מקרים שבהם התאורה תוקנה, ואחרים שבהם נותרה כבויה.
מעניין אם לפנסי הרחוב עצמם יש איזשהו מנגנון שמזהה את בוא החורף. הרי מדובר בתזמון עקבי למדי, וכדאי לברר אם אפשר לרשום עליו פטנט. בכל מקרה, נדמה שבשלב זה לא יהיה מוגזם לבקש מהתאורה לגלות קצת יותר מחויבות לתפקיד. במיוחד בהתחשב בכך שהיא נדרשת לעבוד דווקא בשעות שבהן אין אור.
נתראה בחורף הבא. אולי.
למען ההגינות, צריך לומר שגם בחשכה אפשר להסתדר. למכוניות יש פנסים, להולכי הרגל יש עיניים שמתרגלות במידה מסוימת לחושך, ועם מספיק זהירות וסבלנות אפשר להמשיך בשגרה.
אבל יש הבדל קטן בין להסתדר לבין לנסוע וללכת ברחוב מואר ובטוח.
ברחוב שבו מכוניות נאלצות ממילא לפנות דרך זו לזו, והולכי רגל לא תמיד מוצאים מעבר חצייה במקום שבו הם זקוקים לו, תאורה תקינה אינה בדיוק בקשה מפנקת.
בינתיים, החורף של 2026 כבר כאן, ורחוב המחתרות ממשיך לשמור על המסורת.
אנחנו רק מקווים שבשנה הבאה, כשנחזור לבדוק מה שלום התאורה, נצטרך למצוא נושא אחר לכתבה.
ואם במקרה האורות יידלקו עוד קודם, נשתדל לא להרוס את ההפתעה.
.png)
הלהקה מגיבה
הלהקה עדיין לא הגיבה.
לפעמים תגובה אחת פותחת סיפור שלם.