לטייל בראש שקט: חמש פינות קסומות ליד מקלטים בוותיקות של עתלית

בתקופה שבה המציאות הביטחונית מחזירה את כולנו שוב ושוב אל המרחבים המוגנים, זו הזדמנות לגלות מחדש את השכונות הוותיקות של עתלית. בעוד שבשכונות החדשות ההגנה נשענת בעיקר על ממ״דים פרטיים בתוך הבתים, בוותיקות פרושה רשת של מקלטים ציבוריים הפזורים בין גנים, שבילים ופינות טבע. השילוב הזה מאפשר לצאת להליכה קצרה בטבע, לשבת בגינה או לעשות פיקניק מפנק – ולדעת שמרחב מוגן נמצא במרחק קצר. יצאנו לגלות חמישה מהם, בתחתית המאמר תמצאו את מפת כל המקלטים הציבוריים של עתלית.

בין מטע זיתים לבריכות המלח: השביל השקט של נווה הפרחים

השביל מתחיל ברחוב הרקפת, כעשרים מטרים מערבה ממקלט מספר 18. כבר בצעדים הראשונים נכנסים אל מטע זיתים יפהפה, שמעניק תחושה של טבע שקט בלב היישוב. בין העצים מתפתל שביל עפר נוח להליכה, שמוביל אל אזור פתוח יותר הסמוך לבריכות המלח.

בסוף מטע הזיתים הדרך מתפצלת לשניים, אפשר לפנות ימינה ולהמשיך לאורך בריכות המלח עד אזור מפעל המלח, או לפנות שמאלה אל דרך שמובילה לכיוון השכונה החדשה שסמוכה לנווה ים.

האזור הסמוך לבריכות המלח מושך מגוון גדול של ציפורים. לצד מינים מקומיים נפוצים ניתן לעיתים לראות כאן גם ציפורי מים וחוף כמו שחפים, שחפיות ולעיתים אף תמירונים ארוכי רגליים, שניזונים מהיצורים החיים במים המלוחים.

אמנם הפלמינגו המפורסמים של עתלית אינם מגיעים בדרך כלל עד נקודת השביל הזו, אך מי שמטייל כאן עם מעט סבלנות יגלה עולם עשיר של ציפורים, פריחה עונתית ורוח ים שמגיעה מכיוון החוף.

זהו מסלול שמתאים כמעט לכל אחד: להליכה קצרה, לטיול עם ילדים או להפוגה קטנה מהבית. מה שכן, חשוב לדעת שהשביל אינו נגיש לעגלות תינוק או לכיסאות גלגלים.

גן הילדים של נווה משה: משחקים, צל ופינת חי קטנה

בלב שכונת נווה משה, סמוך לתיבות הדואר של השכונה, מסתתרת גינה קטנה ונעימה שהפכה עם השנים לנקודת מפגש טבעית עבור משפחות מהאזור. בימים אלה, הגן מלא בילדים שמטפסים על המתקנים, מתנדנדים או מתגלשים במגלשות, בעוד ההורים יושבים על הספסלים המוצלים ומשוחחים.

אך מה שמייחד את המקום באמת נמצא ממש מעבר לשביל. מצפון לגן נמצאת פינת חי קטנה ובה עיזים ותרנגולי הודו. אמנם זו לא פינת חי במובן המוכר של המילה, כלומר מסחרית, ולא ניתן להיכנס אל המתחם, אך הגדר שמקיפה אותו עשויה רשת פתוחה המאפשרת לראות היטב את החיות מקרוב. ילדים רבים נהנים לעמוד ליד הגדר, להתבונן בבעלי החיים ולעיתים גם להציע להם מעט מזון.

השילוב בין גן משחקים, פינת חי קטנה והאווירה השקטה של השכונה יוצר מקום פסטורלי במיוחד למפגש של הורים וילדים, וכל זה בזמן שמקלט מספר 4 נמצא במרחק של כעשרה עד עשרים מטרים בלבד מהגן.

שביל הרכס: המקום שבו ההיסטוריה של עתלית פוגשת את הנוף

שביל הרכס הוא אחד ממסלולי ההליכה הארוכים והמרשימים של עתלית. הוא חוצה חלקים גדולים של היישוב, אך אחת הנקודות המעניינות ביותר בו נמצאת סמוך לבית הוועד המקומי, ברחוב המייסדים – הרחוב הראשון של עתלית, שבו התגוררו מייסדי היישוב בראשית דרכו.

ההליכה כאן מתחילה ליד בית הוועד המקומי, בסמוך למקלט מספר 17 ולמקלט נוסף המצוי במבנה הוועד עצמו. מי שמגיע ברכב יכול לחנות בחניית הוועד המקומי או במרכז הקניות הקטן שממול, ומשם להיכנס בקלות אל השביל.

המסלול עצמו עובר באזור טבעי נעים ומסודר יחסית, המתאים כמעט לכל אחד. זהו שביל עפר רחב ונוח שמאפשר גם הליכה עם עגלות תינוק וכיסאות גלגלים. לאורך הדרך ניתן לראות פריחה עונתית וצמחייה מקומית, אך מוקד העניין המרכזי הוא דווקא ההיסטוריה שנגלית כאן בין הסלעים.

בסמוך לשביל נמצאות מחצבות עתיקות שנחצבו בסלע הכורכר המקומי. אבני הכורכר שנחצבו כאן שימשו במשך מאות שנים לבנייה של המבצר. לצד המחצבות ניתן לראות גם גרמי מדרגות חצובים בסלע, החושפים פעילות קדומה באזור.

לצד הכניסה לשביל מוצב שלט גדול המתאר את ההיסטוריה של המקום ואת מסלול שביל הרכס, ובקרבתו נמצאת גם אנדרטה לזכר מייסדי עתלית. נקודת עצירה זו מחברת בין ההיסטוריה הרחוקה של המקום לבין ראשית ההתיישבות המודרנית ביישוב.

ברחבת בית הוועד ישנה מדשאה רחבה בה ניתן לעשות פיקניק מפנק באווירה פסטורלית.

מול מגדל המים: הגן שנבנה לזכרו של שרון אלמקיאס

ברחוב אמת המים, כשלושים מטרים לאחר הכניסה מהכיכר של רחוב הזית, מסתתר אחד הגנים הקטנים והשקטים של הוותיקות. הגן נמצא בצד שמאל של הרחוב, ממש מול מגדל המים הישן של עתלית, והוא מוכר לתושבי האזור בשם גן שרון.

הגן נבנה לזכרו של סרן שרון מנחם אלמקיאס, בן עתלית וקצין בחטיבת גולני, שנפל בשנת 2005 בגזרת הר דב מפגיעת מטען צד של חיזבאללה במהלך פעילות מבצעית. שרון היה בן 24 בנופלו, לוחם ומפקד מוערך שגדל ביישוב והותיר אחריו משפחה, חברים וקהילה שלמה שזוכרת אותו עד היום.

הגן הציבורי משלב בין מרחב משחק קהילתי לבין אתר הנצחה. לצד מתקני המשחק הצבעוניים והספסלים המוצלים ניצבים אלמנטים מאבן ובזלת המנציחים את זכרו של שרון ואת סיפור נפילתו. השילוב הזה מבטא את המפגש שבין החיים הממשיכים לבין הזיכרון שנשאר חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית.

מעבר למשמעות ההנצחתית, מדובר גם בגן נעים במיוחד למשפחות. יש כאן מתקני טיפוס ומגלשות לילדים, אזורי ישיבה מוצלים ומרחב שמאפשר עצירה קצרה ונעימה. סביב הגן נמצאים גם כמה עסקים קטנים שמוכרים היטב לתושבי האזור (פיצה עדן, ירקן שכונתי, קיוסק ומספרה) כך שמי שרוצה יכול להצטייד בפינוק קטן ולשבת לפיקניק קצר.

בימים אלה יש לגן יתרון נוסף: מקלט ציבורי נמצא במרחק קצר מאוד, מקלט מספר 5 הממוקם במתחם אדוות ים הסמוך. כך אפשר ליהנות מגינה שכונתית נעימה, לשבת על הספסלים או לתת לילדים לשחק – תוך שמירה על קרבה למרחב מוגן.

גן קטן עם נוף ענק: התצפית של סביוני עתלית

בקצה השכונות הוותיקות של עתלית, במקום מעט גבוה ושקט יותר, נמצא אחד המקומות היפים ביותר לצפות מהם על היישוב והים. גן סביונים, הסמוך למקלט מספר 13, מציע שילוב נדיר בין גן משחקים משפחתי לבין נקודת תצפית רחבה ומרשימה.

כדי להגיע אליו נכנסים לסמטה קטנה מרחוב הדקל, שם נמצא המקלט הציבורי ולצדו חניה נוחה. כמה צעדים בלבד מהמקום מובילים אל הגן עצמו, פינה ירוקה ושקטה שבה מתקני משחק מוצלים לילדים, ספסלים נעימים ושביל הליכה קצר.

אך גולת הכותרת של המקום היא התצפית. בזכות המיקום הגבוה יחסית, ניתן לראות מכאן חלקים גדולים של עתלית מלמעלה, את קו החוף ואת הים הפתוח. ביום בהיר ניתן להבחין גם במבצר עתלית המרשים, שמזכיר את ההיסטוריה הארוכה של האזור. בשעות הערב המקום מקבל אופי מיוחד עוד יותר, כאשר השמש שוקעת מעל הים והאור הרך צובע את הנוף בגוונים חמימים.

הגן עצמו מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים, בזכות מתקני המשחק והמרחב הבטוח שמרוחק מהכביש. בערבים הוא הופך גם לנקודה נעימה לזוגות שיכולים להגיע כדי לצפות בשקיעה.

יתרון נוסף, במיוחד בתקופה הנוכחית, הוא הקרבה למרחבים מוגנים. מעבר למקלט מספר 13 שנמצא ממש בסמוך לגן, באזור נמצאים גם מקלטים נוספים – המקלטים שמספרם 11, 12 ו-7 – כולם במרחק קצר של הליכה.

לסיום

לעיתים צריך מצב לא פשוט כדי לגלות מחדש את מה שהיה כאן כל הזמן. השכונות הוותיקות של עתלית, שנבנו בתקופה שבה מקלטים ציבוריים היו חלק טבעי מהמרחב היישובי, מציעות היום שילוב נדיר: טבע קטן בין הבתים, גנים קהילתיים שקטים, נקודות תצפית יפות, וכל זאת במרחק קצר ממרחב מוגן. בין שביל הזיתים של נווה הפרחים, פינת החי השכונתית בנווה משה, ההיסטוריה החצובה בסלע בשביל הרכס, גן שרון שמחבר בין משחק לזיכרון, והתצפית הפתוחה של גן סביונים, מתגלה תמונה אחרת של הוותיקות: מקום שבו אפשר לצאת להליכה קצרה, לתת לילדים לשחק או פשוט לעצור לרגע לנשום אוויר.