כשהשקט ברחובות עתלית עדיין מרגיש שברירי והחדשות לא נותנות מנוח, קורה כאן משהו שנותן כוח להמשיך. זו לא החלטה של ועדה רשמית, אלא תנועה חיה של תושבים שהבינו בזמן אמת שאף אחד ביישוב שלנו לא אמור לעמוד לבדו מול הסערה.
קבוצת הוואטסאפ "שכנים למען שכנים" לא נחה לרגע, ומאז שנפתחה היא רק הולכת וגדלה. תוך שעות ספורות מרגע הקמתה הצטרפו אליה כ-200 תושבים עם מטרה אחת ברורה: להיות שם בשביל מי שצריך.
ההתגייסות הזו היא לא רק פתרון לוגיסטי, היא רשת ביטחון אנושית שנפרשת מעל השכונות שלנו ממש עכשיו. בין הודעה על צורך בבייביסיטר לבקשה לארוחה חמה, עתלית חושפת את הלב הפועם שלה, שמורכב ממאות אנשים שבוחרים, יום אחרי יום, להיות השכן שכולנו צריכים לידנו.
מאתיים זוגות עיניים שמחפשות איפה אפשר לעזור
לא מדובר בגרעין מצומצם של פעילים, אלא במאסה קריטית של אנשים שהחליטו להפוך את המושג "ערבות הדדית" לפעולה ממשית בשטח.
היופי האמיתי של הלהקה הזו טמון במגוון שלה. מאות מתנדבים שמביאים איתם יכולות שונות, החל מבישול ארוחות ביתיות ועד להסעות וסידורים. כל בקשה שעולה בקבוצה פוגשת כמעט מיד מישהו שמרים את היד ואומר: "אני יכול".
עבור המתנדבים, הבחירה הזו היא הצהרה קהילתית ברורה. כפי שמתארת אן גלסברג: "יש פה אוכלוסיה מהממת של אנשים שנקלעו למצב לא פשוט בכלל בשל המלחמה. הרבה בני זוג שנקראו למילואים, עובדים בכוחות הביטחון ועובדים חיוניים".
הכוח הזה של מאתיים מתנדבים הוא שהופך את היוזמה ליעילה כל כך. כשהלהקה גדולה מספיק, העומס מתחלק והיכולת לתת מענה לכל פנייה הופכת לאפשרית, גם בימים שבהם המציאות בחוץ מרגישה כבדה במיוחד.
להצטרפות לקבוצת ״שכנים למען שכנים״ הקליקו:
בין סירי הבישולים לרגעים שבהם הלב פועם חזק
שרון קושניר מספרת על מקרה אחד שממחיש את הדינמיקה הזו, כשמשפחה שבה האב רופא והאם בצבא קבע נקלעה לעומס חריג. "באותו היום הגיעו אליהם שכנים עם אוכל מבושל, הזמינו להם פיצה לבית בערב, ושכנות כבר הציעו בייביסיטר עם הילדים שלהם ביחד שיהיה כיף". בסוף השבוע, קהילה שלמה דאגה להם לארגז מלא בישולים כדי שלא ירגישו לבד.

לפעמים, פעולת ההתנדבות הפשוטה הופכת לרגע של שותפות גורל בלתי צפויה. הגר ארנון אלבז נזכרת בפעם שבה יצאה להביא ארוחת צהריים לשתי ילדות שהוריהן עובדים חיוניים. "הגעתי בדיוק יחד עם אזעקה וכולנו בילינו בממ״ד במשך דקות ארוכות", היא משחזרת את הרגע שבו הסירים והמציאות הביטחונית נפגשו.
הסיפורים האלה הם עדות לכך שמאות המתנדבים בעתלית לא רק מספקים שירות, אלא מעניקים תמיכה רגשית במקומות הכי רגישים. בין אם מדובר בסידור קטן או בשהות משותפת במרחב המוגן, המעשים האלו יוצרים רצף של ביטחון בתוך אי הוודאות שכולנו חיים בה כרגע.
כשערבות הדדית הופכת מסיסמת חירום לדרך חיים
עבור מאות התושבים שלוקחים חלק במיזם, לא מדובר רק בעזרה נקודתית לסוף שבוע אחד. שרון קושניר מאמינה שמדובר בתפיסה קהילתית שלמה ורחבה הרבה יותר. מבחינתה, המטרה היא לבנות מקום שחי את הלך הרוח הזה, מקום שבו אדם מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ולא חי רק לעצמו.
התחושה היא שהפעילות המאומצת בזמן המלחמה היא רק ההתחלה. "יש התחלה נהדרת, במיוחד סביב המטבח הקהילתי", אומרת הגר ארנון אלבז. היא רואה ביוזמה הזו בסיס איתן שעליו אפשר להמשיך ולצמוח כקהילה שיודעת להתגייס בכל רגע נתון.
יש משהו עוצמתי בחזון שנרקם בין הודעות הוואטסאפ שהופך את הערבות ההדדית לדרך חיים יומיומית. זה אומר להמשיך להסתכל על השכנים שלנו, לשמוע כשצריך עזרה ולדעת שכאשר הקהילה פועלת ביחד, אפשר לדאוג לכולם גם בשגרה וגם בחירום.
פסח של נתינה: המתנדבים שמוודאים שלכולם יש מקום סביב השולחן

לקראת חג הפסח, הצוות שמוביל את "שכנים למען שכנים" החליט לקחת את הערבות ההדדית צעד אחד קדימה. הפעם המטרה היא לוודא שכל תושב ביישוב ירגיש את החיבוק הקהילתי בליל הסדר, במיוחד עבור אלו שנשארו לבד במערכה. הפעילות החדשה מקשרת בין משפחות המעוניינות לארח לבין תושבים שמחפשים מקום חם לעשות בו את החג.
מאחורי הקלעים פועל צוות מתנדבים שמקדיש זמן ולב כדי להפוך את ליל הסדר לרגע של חיבור אנושי אמיתי. בזכות מאות האנשים שנרתמו לקבוצה, שוב מתברר עד כמה עתלית יודעת להתגייס כשצריך ולהפוך את השכנות לסיפור של נתינה ללא תנאי.
מעוניינים לארח או להתארח בליל הסדר? הקליקו:





הפלמינגו נוחת אצלך במייל פעם בשבוע
חדשות מקומיות, סיפורים שאף אחד לא מספר, וטורים שאנשים מתווכחים עליהם בקבוצות וואטסאפ.
פעם בשבוע. בלי הצפה. בלי חפירות. רק הדברים ששווה לעצור בשבילם את הגלילה.
עסקים מהלהקה
חומוס זכור לטוב
אופני מאוריה
שלומית מנדל
עמית מורנו
הלהקה מגיבה
לפעמים תגובה אחת פותחת סיפור שלם.
זה המקום שלכם להוסיף את הזווית שלכם.
כדי להשאיר תגובה יש ליצור חשבון. להרשמה
הלהקה עדיין לא הגיבה.