מעתלית לפיקוד על חיל הים: האלוף דוד סלמה מסיים את תפקידו

ביום חמישי האחרון, על הרציף בבסיס חיל הים בעתלית, סיים אלוף דוד סער סלמה את תפקידו כמפקד זרוע הים. מול אנשי החיל, משפחות שכולות ובני משפחתו, בחר לפתוח דווקא מהמקום האישי: “כאן על קו החוף של עתלית, במקום בו החל מסע חיי, אני סוגר מעגל ונפרד”.

במשפט אחד, חיבר סלמה בין כמעט ארבעה עשורים של שירות צבאי לבין נקודת ההתחלה שלו ביישוב עתלית. הנאום כולו נע בין מבט לאחור על שנים של פיקוד תחת עומס מבצעי, לבין התייחסות ישירה לאנשים שליוו את הדרך, מהלוחמים ועד המשפחות השכולות.

כך, במקום שבו התחיל הסיפור האישי של סלמה, נחתם גם פרק בחייו. לא רק כאירוע צבאי של חילופי תפקידים, אלא כרגע שבו מסלול חיים שלם מקבל משמעות.

מסלול של פעם בחיים: הקריירה המפוארת של סלמה

המסלול הצבאי של דוד סער סלמה החל בשנת 1987, עם גיוסו לשייטת 13. לאחר שסיים את מסלול הלוחם וקורס הקצינים, חזר ליחידה כמפקד צוות והשתתף בפעילות מבצעית בזירות שונות, בהן דרום לבנון ויהודה ושומרון. אלו היו השנים הראשונות שבהן עוצבה דרכו כמפקד.

בהמשך עבר סלמה למערך כלי השיט של חיל הים, ופיקד בין היתר על ספינת הטילים אח"י יפו. המעבר מהקומנדו הימי לפיקוד על סטי"לים סימן שלב נוסף בקריירה שלו, והוביל לשורת תפקידי פיקוד מרכזיים, בהם מפקד פלגה 916 באשדוד ומפקד בסיס אילת. לאורך השנים פעל במספר זירות ועבר בין יחידות ותפקידים שונים בתוך הזרוע.

בספטמבר 2021 מונה למפקד זרוע הים. בתקופת כהונתו נדרש החיל לפעול גם במסגרת מלחמת “חרבות ברזל”, וביצע משימות תקיפה וסיוע לכוחות הפועלים בזירות הלחימה. בנאום הפרידה התייחס סלמה לשנים הללו כתקופה של “פיקוד תחת מתח מבצעי” ו”החלטות הרות גורל”, ניסוח שממחיש את האחריות שנשאה הזרוע בשנים האחרונות.

כעת, לאחר 39 שנות שירות, הוא מסיים את תפקידו ומעביר את הפיקוד לידי מחליפו, אלוף אייל הראל.

מבית הספר בעתלית אל השירות בזרוע הים

דוד סער סלמה נולד וגדל בעתלית, בן להורים שעלו ממרוקו והקימו את ביתם ביישוב. את לימודיו החל בבית הספר היסודי המקומי, ובהמשך למד בפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה, שליד בית הספר הריאלי.

בהמשך דבריו התייחס גם לשורשים שליוו אותו לאורך השנים: “מסע שנטע בי משמעות וערכים, שעיגן בי שורשים כאדם וכמפקד”. בדבריו לא הפריד בין הדרך המקצועית לבין המקום שממנו התחיל, אלא קישר ביניהם ישירות, כפי שבא לידי ביטוי גם בבחירה לחזור ולסיים את תפקידו דווקא בעתלית.

גם היום, לאחר סיום תפקידו, סלמה מתגורר עם משפחתו במועצה האזורית חוף הכרמל. בנותיו, בוגרות קורס חובלים, ממשיכות את הדרך ומהוות עדות לכך שהמסלול האישי שלו הפך עם השנים גם לסיפור משפחתי, שנשאר קרוב לאותו חוף שממנו יצא לדרך.

בין פיקוד לזיכרון

לצד סיכום שנות הפיקוד, בחר דוד סער סלמה להקדיש חלק מרכזי בנאום הפרידה למשפחות השכולות. “בכל מפגש איתכם, באתי לחזק ויצאתי מחוזק”, אמר, והוסיף כי “זכר הבנים והבנות שנפלו ימשיך להיות לנו למצפן”. בדבריו המרגשים קישר בין העשייה המבצעית לבין הזיכרון המשותף.

בהמשך פנה לאנשי חיל הים וסיכם שנים של פעילות משותפת: “יש לנו יחד אין סוף זכרונות. מבצעים, חוויות, רגעים שהטביעו חותם”. הוא תיאר שירות שנע בין שגרה למבצעים, בין הצלחות לאתגרים, ובין אחריות יומיומית לרגעים של קבלת החלטות בתנאים מורכבים.

את הפיקוד העביר לידי מחליפו, האלוף אייל הראל, כשהוא מגדיר את הזרוע כ“איתנה, חדה ונחושה”. בדבריו האחרונים כמפקד בחר לסיים בפנייה ישירה ללוחמים: “צאו, הפליגו, העזו, נצחו, ושובו בשלום”.

כך, בין פיקוד לזיכרון, נחתמת כהונה ארוכה בצמרת חיל הים עם מבט לאחור על הדרך, והעברת האחריות הלאה.