בין אזעקה למענה ראשוני: כך נערך מערך החירום בעתלית

בימים שבהם אזעקות והנחיות ביטחון חוזרות אל סדר היום, רבים מתושבי עתלית תוהים עד כמה היישוב ערוך להתמודד עם מצב חירום. מאחורי הקלעים פועל צוות החירום היישובי (צח״י), גוף מתנדבים שמטרתו לתת מענה ראשוני לתושבים עד להגעת כוחות הביטחון וההצלה.

בראיון למגזין הפלמינגו מסביר יו״ר צח״י בעתלית, קובי ציטר, כיצד פועל מערך החירום ביישוב, אילו מכלולים הוקמו לצורך טיפול בתרחישים שונים, ומה נעשה כדי להבטיח שלתושבים יהיה מענה בשעות הראשונות של אירוע. לצד ההיערכות המבצעית, ציטר מדגיש כי אחד הגורמים החשובים ביותר לביטחון התושבים הוא דווקא ההתנהלות האישית של כל אחד מאיתנו בזמן אזעקה.

״אנשים צריכים להקפיד ולשמור על עירנות מירבית, לא לזלזל בהנחיות שיוצאות״, הוא אומר. ״להבין מה המשמעות של התראה, להבין מה המשמעות של אזעקה. להתקדם לאזור מרחב מוגן, כל הדברים האלה צריך לקחת אותם ברצינות. אין פה ניסים בדברים האלה. צריך לפעול לפי ההנחיות ואז אנחנו מגינים על עצמנו במקסימום״.

לדבריו, לצד קריאה זו לאחריות אישית, ביישוב נבנתה מערכת מסודרת של מתנדבים, ציוד ונהלים שמטרתה לאפשר תגובה מהירה לכל תרחיש חירום. במאמר זה נבחן כיצד בנוי מערך החירום של עתלית, אילו גורמים פועלים בו, ומהם הכלים שעומדים לרשותו בשעת הצורך.

עם זאת, מערך החירום ביישוב מתכונן לכל תרחיש ואף אינו פועל לבדו. לצד המתנדבים המקומיים פועלים גורמים נוספים ברמות שונות, ושיתוף הפעולה ביניהם הוא חלק מרכזי מהיכולת להתמודד עם מצבי חירום.

לדבריו של קובי ציטר, פעילות צח״י בעתלית נשענת על עבודה משותפת עם גופים רבים הפועלים בתחום הביטחון וההצלה. בין הגורמים הפועלים יחד נמצאים מתנדבי צח״י וצח״ש עתלית ומנהלי המכלולים, כיתת הכוננות ומשמר השכונות, משטרת ישראל, פיקוד העורף ומטה החירום במועצה האזורית חוף הכרמל.

לצד הגורמים הללו פועלים גם גורמי הנהגה מקומיים ביישוב, בהם יו״ר הוועד המקומי, מנכ״ל היישוב וקב״ט היישוב.

שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הללו נועד לאפשר עבודה מתואמת בשטח כאשר מתרחש אירוע, החל מהתגובה הראשונית ביישוב ועד לשילוב עם גורמי הביטחון וההצלה הפועלים ברמה האזורית והארצית.

לא רק בזמן אזעקה: המרחבים המוגנים שנפתחו בעתלית

לצד ההקפדה על הגעה למרחב מוגן בזמן אזעקה, בצח״י עתלית מבקשים לתת מענה גם לתושבים שמתקשים לחזור שוב ושוב לביתם או לממ״ד הפרטי בכל התרעה. לכן נפתחו ביישוב מספר מרחבים מוגנים שבהם ניתן לשהות בעת הצורך, לצד המקלטים הקיימים.

ציטר מסביר כי האפשרות הזו נועדה במיוחד עבור מי שמתקשה להגיע במהירות למיגון בכל פעם שנשמעת אזעקה. ״יש אנשים שלא יכולים לרוץ כל הזמן אז פתחנו את כל המרחבים המוגנים ביישוב״.

לרשות אלה נפתחו כל מוסדות החינוך שבהם יש מיגון, ותושבים המעוניינים, יכולים להגיע למספר נקודות מיגון מרכזיות ביישוב. ״אם מישהו יגיד שקשה לו והוא רוצה כמו בתל-אביב, להיות במרחבים המוגנים, הוא יכול לבוא לשם״.

במקרים שבהם תושבים מבקשים לשהות במקום למשך זמן ממושך יותר, צוותי החירום נערכים לספק גם ציוד בסיסי לשהייה. ״אנחנו נביא לו מיטה, נביא לו מזרנים, כל מה שצריך״.

הפתיחה של המרחבים הללו נועדה לאפשר לתושבים למצוא נקודת מיגון נגישה ונוחה יותר כאשר הם מרגישים שהדבר נדרש. בכך מבקשים בצח״י לתת מענה לא רק לרגע האזעקה עצמו, אלא גם למצבים שבהם יש צורך בתחושת ביטחון ממושכת יותר.

השעות הראשונות של החירום: תפקידו של צח״י בעתלית

כדי להבין כיצד פועל מערך החירום ביישוב, חשוב להבין תחילה מהו צוות החירום היישובי – צח״י – ומה בדיוק תפקידו בזמן אירוע.

לדברי קובי ציטר, צח״י אינו מחליף את כוחות הביטחון וההצלה הארציים, אלא נועד לתת מענה ראשוני עד להגעתם. ״יש פה היקף מאוד גדול של מתנדבים עבור מצבי חירום, אנחנו צריכים לתת מענה ראשוני - לא מעבר לזה, כלומר שנוכל להיערך עבור השעות הראשונות״.

המענה הזה כולל פעולות בסיסיות שנועדו לייצב את המצב בשטח עד שהגורמים המוסמכים לוקחים אחריות על האירוע. ״יש נוהל מאוד סדור שאומר שברגע שיש איזשהו אירוע ואנחנו נותנים את המענה הראשוני, סוגרים את הזירה וכדומה, בסוף מגיעה משטרת ישראל והיא לוקחת אחריות על הזירה.״

מרגע זה, משטרת ישראל מרכזת את פעילות כלל הגורמים המקצועיים. ״היא מכניסה את מד״א, היא מכניסה את כב״א, היא מכניסה את פיקוד העורף, היא דואגת לכל הדברים.״

לדבריו של ציטר, ההיערכות של צוות החירום נועדה לאפשר לכוחות ההצלה לפעול בצורה מסודרת לתפעול האירוע. ״אנחנו פה עם הציוד הנדרש ועם הכוחות הנדרשים ואנחנו יודעים לחבור לכוחות אחרים״.

בכך פועל צח״י כגורם מקומי שמכיר את היישוב, את התושבים ואת הצרכים המיידיים בשטח – עד שהפיקוד על האירוע עובר לידי מערכות החירום הארציות.

מערכת מסודרת: המכלולים שמפעילים את צח״י בעתלית

מעבר למענה הראשוני עצמו, מערך החירום ביישוב בנוי ממספר מכלולים, שכל אחד מהם אחראי על תחום פעולה אחר בזמן אירוע. החלוקה הזו מאפשרת, לדבריו של קובי ציטר, לפעול בצורה מסודרת גם במצבים מורכבים.

״יש לנו מכלולים״, הוא מסביר, ומפרט את התחומים המרכזיים שבהם פועלים המתנדבים. אחד המכלולים המרכזיים הוא מכלול אוכלוסיה, שמטרתו להתמודד עם מצבים שבהם נדרש לפנות תושבים מאזור שנפגע או מאתר הרס. מכלול זה, פעיל לאורך כל הזמן ולא רק כאשר יש אירוע, ובעקבות האתגרים שהיו באירוע בבית-שמש, הופקו לקחים ונעשתה עבודת איסוף מדוקדקת של נתוני האוכלוסיה בעתלית. ציטר מדגיש כי גם כאשר מגיעים הכוחות האחרים, מכלול האוכלוסיה ממשיך לטפל בציבור התושבים.

לצד זאת פועל גם מכלול לוגיסטיקה, האחראי על אספקת ציוד וסיוע לתושבים במקרה הצורך. ״יש לנו מכלול לוגיסטיקה שמטפל בכל הנושאים של להביא צוות חילוץ ולדאוג לחלוקת מים ביישוב במקרה ויש הפסקת מים״.

תחום נוסף הוא מכלול ביטחון, שפועל בשיתוף עם גורמי האכיפה. ״יש לנו מכלול ביטחון מפריצת המלחמה בחרבות ברזל, יש לנו כיתת כוננות ומשמר השכונות שהם תחת אחריות המשטרה ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. לפתוח צירים וסיורים. אם אנשים מתפנים מהבתים שלהם, שלא יפרצו להם הביתה״.

בנוסף לכך פועל גם מכלול רפואה, הכולל אנשי מקצוע בתחום הרפואה. מכלול זה כולל צוות רפואי שמאפשר לתת מעטפת רחבה של מענה רפואי, ומחזיק ציוד רפואה וציוד חובש לטובת מענה ראשוני.

תחום נוסף שמוזכר בדבריו הוא מכלול החינוך, שנועד לתת מענה למערכת החינוך במקרה הצורך. ״יש לנו גם מכלול חינוך שבמידה וצריך ידע לטפל באנשים ובתלמידים, יש מישהי שאחראית על החינוך בעתלית״.

מכלול נוסף הוא מכלול הדוברות בהובלת רויטל בן-חיים, שתפקידה להוציא הודעות לציבור הרחב.

לדברי ציטר, החלוקה למכלולים מאפשרת למערך החירום לפעול בצורה מתואמת כאשר מתרחש אירוע. ״יש תורה סדורה לכל הנושא של צח״י. יש מערכת סדורה״.

מחורשת לימור לשעת חירום: התרגיל שבחן את המוכנות ביישוב

כדי לוודא שמערך החירום מסוגל לפעול גם בתנאי אמת, מתקיימים ביישוב תרגילים משותפים עם גורמי החירום הארציים. מטרת התרגולים היא לבדוק את שיתוף הפעולה בין הכוחות, את היכולת לפעול בשטח ואת המוכנות של המתנדבים להתמודד עם תרחישים מורכבים.

ציטר מספר כי אחד התרגילים המשמעותיים שנערכו לאחרונה דימה תרחיש של פגיעת טיל ביישוב. ״עשינו תרגיל עם פיקוד העורף, גדוד חילוץ שהגיע אלינו. עשינו את זה בחורשת לימור על אתר הרס מכל הפסולת שפינו שם העבודות בכביש״.

התרגיל כלל הפעלת כוחות החילוץ בתנאים המדמים אירוע אמיתי. ״עשינו תרגיל מאוד מסודר ומוצלח בעניין הזה״.

בתרגיל השתתפו גורמים שונים שפועלים יחד בשעת חירום, בהם כוחות צה״ל, צוותי החילוץ, משמר השכונות וכיתת הכוננות. מטרת התרגול הייתה לבחון כיצד מתנהל שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים כאשר מתרחש אירוע מורכב בשטח.

לדברי ציטר, לצד התרגולים עצמם קיימת גם נכונות רחבה של מתנדבים להצטרף לפעילות בעת הצורך. ״יש הרבה מאוד מתנדבים בתחום וגם אני יודע שיגיעו הרבה מאוד מתנדבים ליישוב ברגע שיהיה משהו״.

התרגילים הללו, לדבריו, הם חלק מתהליך מתמשך של הכנה והיערכות, שמטרתו לוודא שהמערכת המקומית יודעת לפעול בצורה מתואמת כאשר נדרש לכך.

דרך מילוט נוספת: ההיערכות לתרחיש של חסימת הציר הראשי

לצד ההיערכות לטיפול באירועים בתוך היישוב, בצוות החירום נערכים גם לתרחישים שבהם תידרש תנועה של תושבים אל מחוץ לאזור מסוים או פינוי של אוכלוסיה. חלק מההיערכות הזו כולל בחינה של דרכי גישה ויציאה נוספות מהיישוב.

ציטר מספר כי במסגרת ההיערכות מועצת חוף כרמל פתחה דרך מילוט נוספת ממשעול גפנים לכיוון מזרח אל הגשר שסמוך לנווה משה, שנועדה לשמש במקרה שבו אחד הצירים המרכזיים נחסם. במקום נעשו עבודות עפר בשילוב עם טרקטורים שדאגו להדק את הדרך כך שגם רכבים יוכלו לנוע עליה.

המטרה היא ליצור חלופה תנועתית במקרה שבו הציר המרכזי לא יהיה זמין. ״אם הציר הראשי ליד מחנה המעפילים נחסם אז אנחנו יודעים להוביל את התושבים אל כביש 4, ואת כוחות החילוץ מכביש 4 אל עתלית״.

היערכות זו מצטרפת למכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי גם במצבים מורכבים ניתן יהיה להמשיך להפעיל נתיבי תנועה ולשמור על אפשרות מעבר של תושבים וכוחות חילוץ.

מענה למצבי קיצון: כך נערך מערך החירום ביישוב

ציטר מציין שלכוחות ביישוב יש עגלת כיבוי אש עם כל הציוד הנדרש, לומים, פטישים כבדים, ג׳קים של שני טון, תוכי לחיתוך ברזל, כלי צמה וכל מה שנדרש לחילוץ ראשוני של תושבים העלולים להיות שרויים מתחת להריסות.

מעבר לתרחישים של פגיעות ישירות או אירועי הרס, מערך החירום ביישוב נערך גם למצבים שבהם נפגעות תשתיות בסיסיות כמו חשמל או מים, וכן למצבים שבהם יש צורך בפינוי תושבים מבתיהם.

אחד הנושאים שנבדקו במסגרת ההיערכות הוא טיפול בתושבים התלויים בציוד רפואי. ״יש ביישוב אנשים שהם מונשמים כל הזמן ומנשימים את עצמם מעת לעת, ואם תהיה הפסקת חשמל ביישוב אז יש מענה לנושא״.

תרחיש נוסף שנבחן הוא מצב של הפסקת מים. במקרה כזה מתוכננת הצבה של מכלי מים גדולים ברחבי היישוב. ״אם תהיינה הפסקות חשמל או הפסקות מים, אנחנו נדע להגיב. יש לנו מיכלים גדולים פה ביישוב״.

המכלים יוצבו בנקודות ציבוריות מרכזיות כדי לאפשר לתושבים להגיע אליהם בקלות. ״אנחנו נדע להביא אותם לכל התושבים. נשים אותם בדרך כלל בחניות ציבוריות, ליד בתי ספר וגני ילדים, כדי לא לחסום צירים״.

במצב כזה התושבים יוכלו להגיע ולמלא מים לפי הצורך. ״יבואו עם בקבוקים, עם מיכלים, מה שצריך, ואנחנו נדאג שימלאו אותם כמה שהם צריכים מים״.

בנוסף לכך קיימת גם היערכות לפינוי תושבים במידת הצורך. ״אנחנו עושים פינוי אוכלוסיה בנוהל הרגיל שלנו לכיוון גלי עתלית, זו ההנחיה״.

לדבריו, במקרה כזה ניתן יהיה להעביר תושבים באמצעות אוטובוסים למקום שבו קיימת היערכות לקליטה. ״נביא אוטובוסים ונעביר את האוכלוסיה שצריכה להתפנות, לא משנה אם זה עשר משפחות או חמישים משפחות, אנחנו נדע להעביר אותם באוטובוסים לגלי עתלית, ושם אנחנו ערוכים עם מיטות, עם מזרונים, עם כל מה שצריך״.

מסר סיום לתושבים

לאחר פירוט מערך המוכנות, הציוד, התרגולים ושיתופי הפעולה, קובי ציטר חוזר בסיום הדברים לנקודה שמבחינתו היא החשובה ביותר: ההתנהלות של התושבים עצמם בזמן אזעקה.

הוא מדגיש כי ההנחיות נועדו בראש ובראשונה לשמור על חיי אדם, ולכן חשוב לפעול לפיהן ברצינות מלאה.

לדבריו, ביישוב קיימים הידע, האנשים וההיערכות הנדרשת להתמודד עם מצבי חירום, והמטרה היא להיות מוכנים מבלי לאבד את תחושת השגרה והקהילתיות. ״הידע קיים והאנשים קיימים וכולם מתורגלים בעניין הזה ואנחנו מוכנים״.